לא עוד יום

לא עוד יום

זהו!

זה כבר לא יהיה אותו הדבר.

כעת אני לבד! הערב יורד ואיתו החושך.

צד המיטה שלך נשאר ריק. נשימות הילדים שנרדמו במיטתם מזכירות כי רק לפני רגע לבשנו כולנו לבן לקראת החג כאשר חיוכים ועיניים זורחות ניבטות מהתמונה.

שוב מחשבות שאינן רוצות ללכת לישון!

בחלומות כמו במציאות אי אפשר היה להציל אותך והסיוט חוזר שוב ושוב בכל לילה.

הבוקר עולה וריק הלילה נשאר ודוחף לעשות דבר מה, העיקר לא להשאר בתקיעות על הספה.

דפיקה על דלת הכניסה, עוד מבקרים ומנחמים יקשיבו כאשר ישמע ספורך.

לפעמים בדרכי הביתה חולפות לי תמונות היום, אני תוהה ביני לבין עצמי איך זה???

רק לפני פחות מחודש הינו אתם ואני זרים וכעת חולקים אתם פרטי אינטימיות ופרורי חיים מנסה לאסוף אתכם שברים ללקט כוחות מתעצמים.

עוד פתקי מלחמה

רצועות של שמש

שאלו אותי אם אני ממשיכה לצייר. לא אני לא, כי אם אצייר זה יהיה על פורמט עגול כמו יקום מלא שנפגע מלא בקוים דקים וצבעונים שעליהם יהיו שפוכים כתמים שחורים

קראו עוד »
הכרה במעמד

הכרה במעמד

משהו בהם ובי התקרב כה מהר. אולי זו המלחמה הארורה שמאיצה את הקצב. אולי זה הצער והיגון של כולנו. אני כבר לא על בהונות אצבעותי, אני כבר לא במבוכה. החיבוק

קראו עוד »
ארגזים כחולים

ארגזים כחולים

ארגזים כחולים נערמו. שלושה במספר, מגן הדוד נראה בברור על צידם. בתוכם חיים שלמים שכווצו. כל פרט בהם מנכיח את מי ומה שהיית. כל פרט מקבל משמעות, פיסת מידע וזכרון.

קראו עוד »
פתקי מלחמה _ גובה פני הים

גובה פני הים

לצד הדרך מסומן מספר כזה ההולך וגדל, לצידו סימן מינוס המראה את גובה פני הים. הכביש מתפתל, סבוביו חדים כאלה ההופכים את הבטן בדיוק כמו החודש האחרון. ברדיו מתנגן לו

קראו עוד »
פתק מלחמה: פרפר לבן

פרפר לבן

היא מבקשת תן לי סימן, כזה קטנטן שאדע שאתה כאן, לצידי, שלא עזבת לגמרי. פרפר לבן מתעופף נשמה מעופפת, היא מספרת לי בהתרגשות. זה הוא! אני מבקשת לחלום אותו,לחבק. בטלפון

קראו עוד »
פתק מלחמה: אבא זה לב

אבא זה לב

תמונתו תלויה בענק על הקיר. בכל בוקר אביו נוגע בה בידו מלטף ומנשק אותה כעדות לגעגוע שרק החל. שקיות עם אין ספור תמונות גם הן תתלנה בקרוב. אלבום תמונות שהכינו

קראו עוד »